מדוע נכון לקבל חוות דעת שניה ביישור שיניים ?

"היינו בהתייעצות אצל רופא שיניים והוא טען שצריך לעקור 4 שיניים. איך זה שאתה לא מציע לנו בכלל לעקור שיניים לבת שלנו?"

"היינו אצל רופא אחר שהציע רק אפשרות טיפול אחת, לא תארנו לעצמנו שישנן עוד אופציות טיפוליות"

"למרות שהצעת אפשרות טיפול אחת, היא איננה דומה לאפשרויות הטיפול שהציעו לנו במרפאה הקודמת"

"אני לא מבינה, רק אתמול הייתי במרפאה ב… ואמרו לי שהילדה שלי צריכה טיפול דחוף… ואתה עומד על כך שהיא איננה זקוקה כלל לטיפול כרגע?"

"רופא השיניים שלי אמר שטיפול אורתודונטי מתחילים רק כאשר כל השיניים הקבועות בוקעות, העדפתי לשמוע חוות דעת נוספת עוד לפני שכל השיניים החלביות נשרו ואני שמחה שהגעתי לאור חוות הדעת שלך בנוגע לבן שלי."

אלו חלק מהמשפטים שאנחנו שומעים מהמטופלים שמגיעים אלינו להתייעצות.

מדוע חובה לקבל חוות דעת שניה ממומחה ליישור שיניים ?

אוכלוסיית רופאי השיניים במדינת ישראל מחולקת לרופאי שיניים כלליים, ורופאים מומחים. הידע המקצועי של המומחים אינו דומה לזה של רופאי השיניים הכלליים שלא עברו מסלול התמחות במוסד מוכר בישראל. מכאן ניתן להסיק שחוות הדעת שתינתן על ידי רופא שיניים כנראה לא תהיה דומה לחוות הדעת שתינתן ע"י אורתודונט מומחה. לכן, אם עברתם בדיקה אורתודונטית אצל רופא שיניים כללי שאינו מומחה, מומלץ להגיע לחוות דעת נוספת אצל מומחה ליישור שיניים. חשוב לציין שתחום האורתודונטיה כמעט ולא נלמד בלימודי רפואת השיניים אלא בלימודי ההתמחות.

אוכלוסיית המומחים ליישור שיניים בישראל מגוונת ומורכבת ממומחים צעירים, מומחים ותיקים, מומחים ותיקים מאד, מומחים הקשורים למוסד אקדמי זה או אחר, ממומחים שעברו התמחות במוסד מוכר בישראל, מומחים שעברו התמחות במוסד בחו"ל, מומחים המקפידים להתעדכן בחידושים, ופוקדים כנסים בארץ ובחו"ל, מומחים שננעלו על שיטה מסוימת של עבודה ואינם משנים אותה בכל הקריירה שלהם, ועוד ועוד ועוד. לאור האמור לעיל, יש להניח שמומחה מסוים ייתן חוות דעת מסוימת ומומחה אחר ייתן חוות דעת אחרת. לכן, גם אם קיבלתם חוות דעת ממומחה מסוים, שווה לשמוע חוות דעת נוספת. סביר להניח שבחלק מהמקרים היא לא תהיה דומה לחוות הדעת הראשונה.

יישור שיניים הוא טיפול רפואי תהליך מורכב, על גבול האומנות, שכרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת.  נכון לבחון היטב את הבעיות ולהשקיע בעוד חוות דעת ממומחה ביישור שיניים.

אוכלוסיית המומחים העוסקים באקדמיה וגם אם סיימו את הלימודים באותו מוסד מוכר, כלומר, קיבלו את אותה הכשרה מאותם מרצים ומורים, ניתן לצפות שתהיה להם גישה זהה או לפחות דומה בראיה המקצועית שלהם. אותם מומחים, שהמשיכו גם בקריירה אקדמית באותו מוסד מוכר, אם ישבו יחד באותה מחלקה מול מקרה ספציפי, ויביעו עמדתם לגבי תוכנית הטיפול, יתכן שכל אחד מהמומחים המרצים ימליצו על תוכנית טיפול אחרת. לכן, כדאי לקבל יותר מחוות דעת אחת על מקרה ספציפי, לשמוע מה אומר רופא אחר, ואולי אתם תשתכנעו שהראשון או השני יותר משכנעים, או שהתוכנית של רופא אחד נשמעת לכם הגיונית יותר מתוכניתו של האחר.

חשוב להבין שישנם מקרים בהם אופציית הטיפול איננה נכונה, וישנם מקרים בהם יש מספר אופציות נכונות. כפי שיש "מספר דרכים המובילות לרומא", באורתודונטיה ישנן מספר דרכי טיפול נכונות המביאות לתוצאות מצוינות ומיטביות.

השאלה מהן האופציות שאינן נכונות, ואיזה מבין האופציות הנכונות יש לבחור ?

בד"כ אם קיימות מספר אופציות, לכל אחת מהאופציות יש חסרונות ויתרונות. יש להבין את כל היתרונות ובעיקר את החסרונות ולבחור את האופציה המתאימה ביותר למטופל המסוים שמולו יושבים. התפקיד שלנו כמומחים ליישור שיניים הוא להציג את האופציות הללו, הנכונות וההגיוניות שבהן, שאנחנו יודעים, שאם אנחנו נטפל, נוכל להגיע לנקודת סיום טובה יותר מהמצב הנוכחי.

"בידיים שלי (in my hands)" הוא מושג הבא להדגיש שלכל רופא יש את המיומנות שלו. יש רופא שבשיטה מסוימת מגיע לתוצאות מצוינות. רופא אחר שהוא מקצועי לא פחות, לא יהיה מסוגל להגיע לאותן תוצאות בשיטה של הרופא הראשון. הוא יגיע לתוצאות מצוינות בשיטה אחרת. לכן חשוב להבין כאן את נושא הדרך השונה של הרופא שיכולה להיות טובה לא פחות אך עובדת מצוין בידיים שלו. המושג:  "הדרכים השונות המובילות לרומא" ממחיש רעיון זה.

כדי להחליט אם לעקור שיניים או לא לעקור, אנחנו מסתכלים על מספר רב של פרמטרים. איננו קובעים אם צריך לעקור רק על סמך כמות הצפיפות הקיימת בפה. יש לקחת את כל הפרמטרים ולבצע הערכה על פי המשקל של כל אחד מהפרמטרים הללו. ישנם מקרים שנמליץ בפה מלא לא לעקור בכלל שיניים, ישנם מקרים שנמליץ בחום רב לעקור שיניים, ישנם מקרים שבהם "יושבים על הגדר" וניתן לבחור אופציה של עקירה או אופציה ללא עקירה. האם בהתייעצות שעברתם נלקחו בחשבון כל הפרמטרים?  ישנן פעולות שהן בלתי הפיכות. עקירת שן היא פעולה בלתי הפיכה. שווה לקבל חוות דעת נוספת בטרם תעקרו או לא תעקרו שיניים.

חלק גדול מהבעיות ביישור שיניים הן בעיות אסתטיות. לא כל תיקון הוא למטרה "בריאותית". חלק מהבעיות ניתן לפתור אותן היום, מחר, בעוד חצי שנה, בעוד שנה וגם בעוד 5 שנים. לא הכל דחוף. לא הכל מחייב תיקון. אין מדובר בניתוח לב פתוח המציל חיים. מדובר בשיניים, וניתן לחיות גם עם שיניים עקומות, שלא נדבר על שיניים שהן קצת עקומות. כל אדם, עם האישיות שלו, מקפיד או מקפיד פחות בכל נושא זה או אחר. יש המקפידים להתלבש לפי צו האופנה, יש שזקוקים רק לשני זוגות מכנסיים: אחד שעליהם, ואחד שבכביסה. אם קצת עקמומיות בשיניים כלל לא מפריעה לאדם מדוע הוא צריך להיכנס לתהליך ארוך מיגע ויקר כדי ליישר את שיניו? "אמרו לי שאני חייב לתקן את זה דחוף". אז רבותי, לא כל דבר חייבים לתקן ובטח שלא דחוף. שווה לקבל חוות דעת נוספת.

ד"א אריאל דינבר, רופא שיניים מומחה ליישור שיניים וחבר סגל  ההוראה ומרצה לאורתודונטיה במחלקה לאורתודנטיה בתל השומר.

לסיכום, חפשו את "תעודת המומחה" שעל הקיר, בדקו למי אתם הולכים. תעודות הכשרה, קורסים וכנסים אינם תחליף לתעודת מומחה. רופא השיניים הנחמד שמיישר לכל ילדי השכונה את השיניים אולי אינו מומחה, יישור שיניים זה תחום למומחים בלבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *