חלק השן הבולט לחלל הפה נקרא "כותרת השן" ואילו חלק השן המוסתר מהעין, אשר נתון בתוך עצם הלסת נקרא "שורש השן" (בדומה לצמח). שורשי השיניים אינם מעוגנים ישירות לעצם הלסת, אלא כל שן ושן נתונה בתוך "ערסל", המחבר את השן לעצם הלסת.

לערסל זה קוראים הליגמנט הפריודונטלי (The Periodontal Ligament או בקיצור PDL).

בהזזת שן: בחזית התנועה מופעל כח אשר גורם ללחץ על סיבי ה-PDL ולחץ זה גורם לפינוי העצם. בעורף התנועה, הכח גורם למתיחת סיבי ה-PDL, דבר היוצר מתח אשר מביא לבניית עצם.

שני התהליכים נחוצים בו זמנית על מנת לאפשר הזזת השן לכוון מסוים והבאתה למקום הרצוי בקשת השיניים.

תגובות אלה מתרחשות בצורה תקינה כל עוד החניכיים בריאות. במצב של מחלת חניכיים, המנגנון הנ"ל המחבר את השן ללסת נפגע, מה שמערער את תמיכת השן. כתוצאה מהעדר PDL בריא, התהליכים המוזכרים לעיל לא מתרחשים בצורה תקינה והתוצאה עלולה להיות הרסנית. חוסר PDL או PDL דלקתי , אינו מאפשר בניית עצם באזור ה"מתח" והשן המוזזת מאבדת בכך חלק ניכר מאחיזתה בעצם הלסת.